המנהל הטיפוסי האמריקאי, בדומה לחברו הגרמני, ובדומה לחברו היפני, עובד יותר לפי נהלים מהמנהל הישראלי, שעיקר פעילותו הינה "מחוץ לקופסה". למנהל הישראלי קל יותר, באופיו, להסתדר עם תנאי אי וודאות, מאשר לחבריו בארצות אחרות.
השוני באופי בין הישראלים ובני עמים אחרים מתחיל כבר בגילאים נמוכים. תלמידי ישראל מדורגים, לצערנו, במקומות הנמוכים ביותר במבחני המתמטיקה הנעשים בארצות העולם המערבי. מאידך הם מדורגים במקום גבוה ביותר במבחני הבטחון העצמי בהקשר ללימודי המתמטיקה. בדיוק הפוך מהילד היפני המדורג גבוה בידע המתמטי ונמוך בבטחון העצמי שלו. אולי זו הסיבה שבארצות מתקדמות כמו גרמניה, מספר הפטנטים ומספר חברות ההזנק הינו נמוך משמעותית ממספרם בישראל, גם לנפש וגם באופן מוחלט. במדינה כמו סינגפור, הנחשבת למסודרת וליעילה ביותר, כמעט שאין חברות הזנק. הסיבה העיקרית היא שבתרבות הסינגפורית הכישלון הינו דבר שלילי. במדינות אחרות, כולל בישראל, כשלון הינו ערך שאפשר להוסיף אותו ברקורד כניסיון אישי.
הבעיה אצלנו הינה שבטחון עצמי הופך בקלות לבטחון מופרז, ובהמשך הופך לתרבות של חפיפיות, חוסר מקצועיות, ועבודה מ"חוץ לקופסה", גם כאשר לא צריך. תרבות הנהלים, כאמור, אינה קיימת בישראל, בין השאר, גם בגלל הבטחון המופרז שלא צריך אותם בשביל לפעול ולהצליח.
לימוד ניהול בתנאי אי וודאות הופך כיום למקצוע נדרש בארה"ב, בגלל אי יכולתו של המנהל הטיפוסי האמריקאי לפעול ללא נהלים ומול אתגרים בלתי צפויים. שיטת העבודה האמריקאית פועלת כך שב- 90% מהמקרים העבודה תעשה בצורה הנכונה ביותר, אם יפעלו עפ"י נהלים שנקבעו מראש. הבעיה היא עם אותם 10% בהם האמריקאים נתקלים בנושאים בלתי צפויים שאינם מגובים בנהלים מתאימים, ואז יכולתם לפעול מוגבלת. אצל הישראלי המספרים הפוכים. הישראלי מפעיל שיקולי ניהול בתנאי אי וודאות גם כאשר אין צורך בכך.
גם בישראל מלמדים כיום את מקצוע הניהול בתנאי אי וודאות. תכנית הלימודים בישראל צריכה להיות שונה לחלוטין. את המנהל הישראלי צריך ללמד שאת עיקר עבודתו עליו לבצע על בסיס וודאות. אסור שהוא ילמד שביצוע עבודה בתנאי אי וודאות הינו בעדיפות הראשונה. הישראלי הינו מהטובים בעולם המערבי בגישתו לניהול בתנאי אי וודאות אבל מהגרועים לניהול בתנאי וודאות, כלומר עפ"י נהלים שנקבעו מראש. את לימוד נושא הניהול בתנאי אי וודאות בארץ יש להסב לעבודה, בעדיפות ראשונה, לפי נהלים ולפי שיטות עבודה מסודרות. ככל שנגדיל את היחס של עבודה לפי נהלים לעומת עבודה ללא נהלים, כך ייטב לנו. את יכולתנו לפעול בתנאי אי וודאות לא נאבד, גם אם נלמד לפעול, ברוב המקרים, בצורה יותר מסודרת ומאורגנת.