התופעה של הוצאת מכרזי בניה הכוללים כתבי כמויות מתומחרים, ובקשה מהמתמודדים במכרז להציע הנחה (או תוספת), נועדה, בעיקרה, להתמודד עם בעית ה- Shifting הקיימת בהצעות למכרזים בענף הבניה (הזזת עלויות בין סעיפים בכתב הכמויות, ללא שינוי המחיר הסופי בהצעה).
שימוש בשיטת המכרזים הנ"ל (מכרזי מחירון) הינה פתרון בעיה ע"י הוספת בעיה חדשה. Shifting של מחירים בהצעת הקבלן אינו מוצדק, ולעיתים, תלוי במימדיו, ניתן להגדירו כ"מניפולציה" או "תכסיסנות". יש להתמודד עם בעיה זו וניתן להתמודד איתה. הדרך, שאומצה ע"י מספר מזמינים, של התמודדות עם הבעיה באמצעות מכרזי מחירון אינה הדרך הנכונה.
שתי דרכים , לפחות, להתמודדות עם בעית ה-Shifting:
א) ה- Shifting מתבצע בעיקר כאשר כתבי הכמויות אינם מדויקים והקבלן מנצל ידיעה שיש לו, כתוצאה מבדיקת תכניות המכרז, על כמויות בפועל נמוכות או גבוהות מהכתוב בכתב הכמויות (קיים גם Shifting של הקדמת תשלומים, אבל הוא פחות בעייתי מניצול הידע על כתבי כמויות לא מדוייקים). הפתרון הפשוט ביותר למניעת התופעה הינו יציאה למכרז לאחר שהמתכננים השלימו את תכנוניהם לחלוטין (וכמובן לאחר שהמזמין השלים את כל דרישותיו). אין כל סיבה, שבמצב כזה כתבי הכמויות לא יהיו מושלמים ומדוייקים, ואז התמריץ ל-shifting קטן.
ב) פסילת הצעות שניתן להוכיח שיש בהם Shifting שאינו סביר. בנושא זה, מובא בזה ציטוט מפסק דין של בית המשפט העליון (3499/08), כדלהלן:
"… הצעות שהתמחור בהן נעשה תוך שימוש בטקטיקה של Shifting, יכולות להקים עילת פסלות בשל פגם של תכסיסנות בלתי הוגנת. הצעה תכסיסנית, כך נפסק לא אחת, אין לה מקום במכרז שביסודו ניצבים ערכים של טוהר מידות, תחרות הוגנת ושוויון".
מכרזי המחירון גורמים לבעיות קשות במערכת היחסים בין המזמין והקבלן לאורך תקופת הביצוע. אין מתכנן או מנהל פרויקט שיכול לתת מחירים נכונים לביצוע פרויקטים, בשלב הכנת המכרז, במקום הקבלן המבצע. העברת האחריות למחירים לכותב המכרז הינה שגויה. הקבלן צריך להיות אחראי למחיריו, והוא יכול להיות אחראי רק למחירים שהוא קבע. קביעת מחירים על בסיס תחשיבים סטטיסטיים, שברוב המקרים אינם מתבססים על בסיס נתונים רחב, במקום על בסיס ניתוחי מחירים המבוססים על תשומות אמיתיות ומעודכנות, הינו שגוי.
מחמירים את המצב אותם מזמינים המאפשרים לקבלן (כנראה רק מסיבות של נוחות שלהם בבדיקת ההצעות) להציע הנחה (או תוספת) אחת בלבד לכל כתב הכמויות. לכל קבלן יש את הידע והיכולת שלו לבצע עבודה מסויימת במחיר זול יותר. זה היתרון שלו, לעומת הקבלנים האחרים, וזה היתרון של המזמין ביכולתו לקבל הצעה נמוכה יותר מקבלן כלשהו לפרק מסויים במכרז. היכן באים לידי ביטוי במכרזי מחירון היתרונות היחסיים של הקבלן בנושאים כמו ציוד, ידע, ניסיון כח אדם ושיטות ביצוע שפותחו על ידו? שיטת ההנחה האחת מחייבת את הקבלן לפזר את יתרונו בסוג עבודה מסויים על פני מחירי עבודות שאין לו בהם כל יתרון. התוצאה הינה מחירים מעוותים, שעלולים לגרום נזק לקבלן ו/או למזמין, בעיקר כאשר משתנים כתבי הכמויות כתוצאה מתוספות או הפחתות ביצוע.
חמור יותר המצב שמחיר פריט מסויים, שניתן ע"י עורך המכרז הינו שגוי (נמוך או גבוה). קשה מאד יהיה לחייב קבלן לבצע תוספות פריטים שמחירם בחוזה נמוך ביותר, אפילו אם כתוב אחרת בחוזה. במקרה ההפוך, כאשר המחיר הינו גבוה, המזמין אפילו לא ידע שהוא משלם לקבלן כסף מיותר. הרבה יותר קל למזמין "להתמודד" עם קבלן על מחיר פריט שעלותו בשוק השתנתה, כאשר הקבלן, ולא המזמין, קבעו את מחירו.
ענף הבניה לא התחיל בישראל. במקום להמציא את הגלגל רצוי ללמוד מהעולם הרחב, שהצליח להתקדם בתחום ההתקשרויות בענף הבניה יותר מאיתנו. להלן מספר דרכים לשיפור שיטת ההתקשרויות, בנושא הנדון, כפי שמיושמות בארצות מערביות אחרות:
- מכרזי מחירון קיימים בעולם בעיקר לעבודות אחזקה או עבודות שנתיות בלבד, אך לא לפרויקטי בינוי בינוניים או גדולים.
- מכרזים על בסיס כתבי כמויות אינם פופולאריים בעולם העיסקי המערבי (על מנת להימנע מהם יש להגיע לשתי תובנות שלא הוטמעו עדיין בארץ – השלמת דרישות המזמין ואי ביצוע שנויים ותוספות ע"י המזמין, מחד, והשלמת התכנון באופן מוחלט לפני היציאה לביצוע, מאידך).
- כאשר משתמשים במכרזים על בסיס כתבי כמויות, יש לעשות את המירב שכתבי הכמויות יהיו מדוייקים ככל שניתן (גם את זה ניתן ליישם בדרך המצויינת לעיל).
במכרזים עם כתבי כמויות מדויקים לא יהיה מקום לשימוש בשיטת ה- Shifting, וכך לא יהיה צורך במכרזי מחירון, שיחזרו להיות לעבודות אחזקה או עבודות שנתיות בלבד, ולא יוסיפו עיוותים לענף הבניה.
